Einzeltitel

מערכת יחסים קשה? ארה"ב, גרמניה, ישראל ושטחי הרשות הפלסטינית במבט כולל

סקר קרן קונרד אדנאואר 2016

לאחר הצלחת הסקר "ארץ הקודש והגרמנים" מינואר 2015, גם השנה מטביעה קרן קונרד אדנאואר את חותמה בתחום הסקרים עם מחקר ייחודי: בעוד שהסקר בשנה החולפת התמקד ביחסים בין גרמניה לישראל ושטחי הרשת"פ, בסקר הנוכחי אנו מרחיבים את היריעה ומתייחסים לשחקן נוסף - ארה"ב.

שני שחקנים מרכזיים בולטים בשטח יותר מאחרים ב"ארץ הקודש" (ישראל והרשות הפלסטינית): הכוונה היא לארה"ב ולגרמניה.

שתי המדינות לוקחות על עצמן אחריות גדולה על אזור זה, ושתיהן מעוררות אצל תושבי המקום רגשות של אמינות ואהדה. מהן מערכות היחסים הקיימות בין גורמים אלו, ואיזה תפקיד תאמץ גרמניה במערכת היחסים עם ארה"ב, ישראל והרשת"פ בנושא הסכסוך? כיצד נתפסת המדיניות הגרמנית לאור מעורבות זו? מה מצב יחסי ישראל-ארה"ב לאחר החתימה על הסכם הגרעין עם אירן? ומהו היחס כלפי הבחירות לנשיאות בארה"ב בהקשר רחב זה?

בהמשך למחקר הקודם שהתבצע בנושא "ארץ הקודש והגרמנים" בינואר 2015, אשר בחן את היחס כלפי גרמניה בישראל וברשת"פ וזכה להד תקשורתי רחב, מבקשת קרן קונרד אדנאואר לספק נקודת מבט מפורטת יותר על מערכת היחסים של ארבעת הגורמים המדיניים שהוזכרו לעיל, זאת בעזרת סקר דעת קהל מייצג שבוצע בו-זמנית בישראל, ברשת"פ ובארה"ב. בארה"ב נשאלו אחוזים גדולים יותר של יהודים וערבים אמריקאים מאחוזיהם בחברה האמריקאית, על מנת לספק לכל צד את האפשרות לבטא את דעתו באופן המיטבי. מחקר זה הוא פריצת דרך של קרן קונרד אדנאואר: עד כה בוצעו מחקרים רבים הנוגעים ליחסי ארה"ב-ישראל, ארה"ב-הרשת"פ וארה"ב-גרמניה בנפרד, אך מעולם לא פורסם מחקר מקיף, אשר באמצעות שאלות מקבילות במדינות השונות מציע השוואה ישירה.

מתוצאות המחקר עולה שבנוגע לגרמניה ישנה הסכמה בין שלוש המדינות\הרשות:

- גרמניה זוכה לאהדה יוצאת דופן הן בארה"ב והן בישראל וברשת"פ. מזה עשור ברציפות כ-65 עד 70 אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל מעריכים את גרמניה לטובה. בארה"ב עומד שיעור אלו המחזיקים בדעה חיובית על גרמניה על 75 אחוזים. בתוך כך היהודים האמריקאים ביקורתיים יותר כלפי גרמניה עם 55 אחוזי תמיכה. ברשת"פ אף זינקו שיעורי התמיכה בגרמניה מ- 49 ל- 70 אחוזים. בהשוואה לסקר שהתבצע בדצמבר 2014 עברה התודעה הישראלית כלפי גרמניה שני שינויים מעניינים: האהדה של ישראלים צעירים (בני 18-29) עלתה ועומדת על 69 אחוזים. בשונה מהסקר הקודם, יחסי גרמניה-ישראל אינם מבוססים עוד ברובם על ההיסטוריה המשותפת (בדעה זו מחזיקים 34 אחוזים מהישראלים בלבד), אלא נשענים על האינטרסים המשותפים לשתי המדינות (39 אחוזים).

- בארה"ב, בישראל וברשת"פ זוכה הממשלה הגרמנית בציון חיובי לרוב על מדיניותה כלפי הפליטים. המדיניות כלפי הפליטים השפיעה בשלושת המקומות בהם נערך הסקר לטובה על היחס לה זוכה גרמניה. בחלק מכלי התקשורת הישראליים גרמניה אף הוצגה כמודל מוסרי לחיקוי. יחד עם זאת בישראל בולטת הדאגה מכך, שמספר הפליטים הגבוה יוביל בטווח הארוך לשינוי ביחסים בין גרמניה לישראל. גם ברשת"פ הסכימו 70 אחוזים מהנשאלים כי ההתמודדות הגרמנית עם משבר הפליטים הייתה אנושית יותר משיטות הפעולה בהן נקטו מדינות ערב במזרח התיכון והקרוב.

- בכל שלוש המדינות\הרשות זכתה מדיניות החוץ הגרמנית בדרוג גבוה. בארה"ב ובישראל דורגה מדיניות החוץ הגרמנית במקום גבוה יותר ובפער ניכר בהשוואה למדיניות החוץ של מדינתם. ברשת"פ היו אחוזי התומכים במדיניות החוץ הגרמנית (42-45 אחוזים) נמוכים באופן ניכר. בנוסף, ישנה תמיכה גורפת בארה"ב, בישראל וברשת"פ בהגדלת תפקידה הבינלאומי של גרמניה ובמעורבות רבה יותר מצדה בזירת יחסי החוץ. בכל שלוש המדינות רואים את גרמניה כ"מתווכת הוגנת" בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

- קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מוכרת היטב בישראל (66 אחוזים). מרקל זוכה למעמד של מנהיגה בינלאומית בקרב החברה הישראלית, הסומכת עליה ומאמינה כי היא מסוגלת לתרום לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. גם בארה"ב זוכה הקנצלרית לאהדה רחבה.

ביחס ליחסי ארה"ב-ישראל וארה"ב-הרשת"פ ניתן לומר כי:

- ההנחה כי יחסי האזרחים בארה"ב ובישראל התקררו עקב הסכם הגרעין עם אירן היא שגויה. ארה"ב הייתה, וממשיכה להיות, בפער ניכר, בעלת הברית החשובה ביותר של ישראל. כך לפי 78 אחוזים מהנשאלים הישראלים. מיד במקום השני נמצאת גרמניה. גם בארה"ב מאמינים כי ישראל היא מבעלות הברית החשובות ביותר: ישראל דורגה במקום השני (מיד אחרי בריטניה ולפני האיחוד האירופי).

- התקווה לשיפור היחסים בין ממשלות ארה"ב וישראל קשורה בתודעה הישראלית בבחירת הנשיא החדש. בשתי המדינות מאמינים כי הגורם בעל ההשפעה החזקה ביותר על יחסי המדינות הוא היחסים האישיים בין הנשיא האמריקאי וראש הממשלה הישראלי. הן בארה"ב והן בישראל ניצבת הילרי קלינטון במקום הראשון מבין המועמדים לנשיאות. בארה"ב מופנית באופן כללי ביקורת כלפי המועמדים לנשיאות. רק מיעוט קטן מאמין כי ישנה חשיבות למפלגה שממנה הנשיא הבא ייבחר ביחס לפתרון הסכסוך במזרח התיכון.

- ההתנחלויות נותרו בגדר "בעיה" במערכת היחסים בין המדינות. על אף האהדה הרבה שהאוכלוסיה הישראלית רוכשת לגרמניה ולארה"ב, הסירוב לקבל ביקורת מבעלות בריתה בנוגע לבנייה בהתנחלויות עומד בעינו. כך, לדוגמה, סבורים 61 אחוזים מהישראלים כי לארה"ב אין זכות לבקר את ישראל בנושא זה. העובדה כי 46אחוזים מהאמריקאים שוללים מעצמם זכות זו אינה מפתיעה, שכן 52 אחוזים מהנשאלים בממוצע הם יהודים אמריקאים. נקודת המבט האמריקאית בנושא ההתנחלויות מעורבת: 43 אחוזים תומכים במדיניות ההתנחלויות, לעומת 32 אחוזים המתנגדים לה.

- בעוד שהאיחוד האירופי והאו"ם אינם נתפסים בישראל כמתווכים ראויים בסכסוך, הדימוי שלהם בארה"ב וברשת"פ חיובי בהרבה. האיחוד האירופי נמצא בראש הרשימה בתשובה לשאלה לגבי מתווך ראוי. בארה"ב נתפס האיחוד האירופי כשותף השלישי החשוב ביותר (עוד לפני גרמניה ואחרי בריטניה וישראל). מרבית האמריקאים מציבים את האו"ם במקום הראשון בשאלה הנוגעת ל"מתווך הוגן" בסכסוך. באותה השאלה בקרב הפלסטינים מדורגת ארה"ב במקום האחרון. באופן כללי, גרמניה נתפסת ברשת"פ בצורה הרבה יותר חיובית מארה"ב. כמו כן, הפלסטינים עוקבים בעניין מועט בלבד אחרי הבחירות לנשיאות בארה"ב.

איש קשר

Dr. Alexander Brakel

Dr

מנהל קרן קונרד אדנאואר בישראל

Alexander.Brakel@kas.de +972 2 567 18 30 +972 2 567 18 31
Pressekonferenz: Vorstellung der Studie "Ein schwieriges Beziehungsgeflecht" KAS Israel

הזמנת מידע

מו"ל

Konrad-Adenauer-Stiftung e.V.

erscheinungsort

Israel Israel