אירוע הפתיחה כלל מילות פתיחה והופעות של תלמידים. מריה פביאנה וסקז הלומדת באמיס פתחה את האירוע וציינה את המאמצים הרבים שהשקיעו כדי ליצור את הכנס וקיוו שיצליח לשנות את חלק מהשקפות המשתתפים. אחריה דיבר מנכ"ל הכפר הירוק, ד"ר קובי נווה, ובירך את הקהל והוסיף "אנו גדלים מהר יותר מההבדלים ביננו". אחריו עלה מייסד אמיס, עודד רוז, והסביר את הסיבה מאחורי הקמת בית הספר; לפני שלושים וחמש שנים רוז למד בבית ספר בינלאומי בקנדה והבין כיצד חינוך בבית ספר בינלאומי יוצר כבוד עמוק בין אנשים בעלי רקע שונה, אפילו בחברות מסוכסכות כמו במזרח התיכון. חלומו היה להביא אותו קונספט של בית ספר בינלאומי לישראל. עם הקמת אמיס ב2014 הוא מימש את חלומו. בסוף נאומו פנה לאורחים הצעירים ואמר "זה משתלם ללכת אחר חלומותיכם ולא להרים ידיים".

ד"ר מיכאל בורכרד, מנהל קרן קונרד אדנאואר בישראל, בחר בנאומו לצטט את אנה פרנק "כמה נהדר זה שאף אחד לא צריך לחכות רגע אחד לפני שמתחילים לשפר את העולם". הוא שיבח את התלמידים על האומץ שלהם להשתתף בכנס יוקופאס בידיעה שמחכה להם ביקורת מבית. הצעד הזה דורש אמון רב בארגון ובמשתתפים של הכנס. הוא הודה לאמיס ולשאר המשתתפים על שליוו את התלמידים בדרך אמיצה לשינוי העולם.

נציג של בית ספר מרצועת עזה הדגיש בנאומו כמה מדהים האירוע ועד כמה המאמצים בשבועות ובחודשים האחרונים היו שווים זאת. הוא ייחל שהתלמידים בכל בתי הספר לא רק ילמדו לקרוא ולכתוב אלא גם לכבד את האחר, להיות סובלניים וסקרנים לגבי מה שחדש ולא מוכר: "כולנו תלמידים בבית הספר של השלום. ככל שנלמד בו יותר, כך נהיה אנחנו, משפחותינו וחברינו יותר שוחרי שלום אל מול שכנינו". ד"ר נידאל ג'יוסי, יו"ר הבית הפלסטיני לפתרונות מקצועיים, הדגיש כמה מסובך היה להביא תלמידים פלסטינים לישראל. בנוסף, הוא הבהיר שהכנס שולח מסר ברור למתנגדי הדיאלוג השונים בגדה המערבית, בעזה ובישראל. הוא עודד את המשתתפים באומרו: "היכן שיש רצון ישנה גם דרך". רחל שילה, מנהלת פיתוח באמיס, פתחה את נאומה במילותיה של אלינור רוזוולט: "זה לא מספיק לדבר רק על השלום, צריך גם להאמין בו. זה לא מספיק רק להאמין בו, צריך גם לעבוד עבורו". לאחר הברכות שרו תלמידי אמיס את שירו של ג'ון לנון "אימג'יין" וקבוצת טייקו בהנחיית ניתאי זלניקר הלהיבה את הקהל בהופעתה. לבסוף נשא ד"ר גורן גורדון, מנהל המעבדה לסקרנות באוניברסיטת ת"א, הרצאה מרתקת על רובוטים וסקרנות.

ביום השני השתתפו התלמידים באחת משתיים עשר הסדנאות המוצעות. בסדנא של אריק סגל "ניהול סכסוכים בר-קיימא" למדו המשתתפים לחשוב על בניית שלום בדומה לכל תכנון פרויקט. הם שיתפו את דעותיהם והציעו פרויקטים לפתרון הסכסוך. סטפני פוקס בסדנת "האם הבנה של התודעה יכולה להביא לשלום עולמי" טענה שאם נלמד לשלוט בתחושות ובכעסים שלנו ביחס לצד השני נוכל לחשוב בצורה ברורה יותר ולא באמצעות שנאה. בסדנא "עולם אחד סיפורים רבים" כל משתתף שיתף סיפורים ורגשות מנקודת מבטו. בסדנת הקולאז' של רפי בונה "האדם בסביבה טבעית" למדו המשתתפים איך אפשר לשתף ידע באמצעות תמונות שונות. בסדנה הניסיונית של טל הראל ואלון בנקי "להכיר כל אחד ואת עצמי באמצעות עדשת המצלמה" פיתחו המשתתפים את תמונותיהם והבינו שבאמצעות פריימינג כל אחד יוצר תפישת עולם שונה.

בסדנת הוידיאו "קליפים מוזיקליים ותקשורת בין-אישית" של גל רווה ערכו המשתתפים סרטונים קצרים. בסדנתה של נילי גולפיין "ניהול פרויקט יעיל" למדו התלמידים לנהל פרויקט בעולם כאוטי ולדעת לחלק עבודה. התלמידים בסדנא של נאדיה אדעיס יצרו פאזל של שלום וקיימות מתוך חלקים רבים. חברי אקופיס מישראל, ירדן והרשות הפלסטינית הובילו את סדנת "מים ושלום – עמוק הרבה יותר ממה שחשבת" וייצגו את האינטרסים והקשיים הקשורים במדיניות מים בת-קיימא בין שלוש הארצות. ד"ר רוברט רואש לימד על אנרגיות חלופיות ואיתמר אבישי ביחד עם גיל סידיס הדריכו את התלמידים כיצד לגדל ספירולינה. אחת הסדנאות האהובות הייתה זו של "שפים ללא גבולות" שעסקה בבישול ואוכל כדרך תקשורת בין מוסלמים, יהודים ונוצרים.

לאחר ארוחת הצהריים עלתה לבמה קבוצת תלמידים שהציגה לקהל את תכני הסדנאות השונות. אחריה עלתה פאולינה רדושובסקה מקרן אנה לינד וסקרה את פעילות הקרן. לאחר סקירתה עלו לדבר בפאנל "באיזו מידה הנוער יכול להביא לשינוי" ד"ר נידאל ג'יוסי, נאדיה אדעיס, טל הראל וגילי רומן. ד"ר ג'יוסי טען שאת השינוי יכול להיעשות רק באמצעות הנוער כפי שהוכח בעולם הערבי. בניגוד אליו, טען גילי רומן שהנוער צריך להתמקד בלמידה איך לעשות שינוי ורק מאוחר יותר ליישם זאת. לאחר ארוחת ערב התחלקו המחנכים והתלמידים לשתי ועדות כדי לדון בצעדים הבאים של שיתוף הפעולה בין בתי הספר הישראלים והפלסטינים בשנה הבאה, כיצד ניתן לשפר את העשייה והאם יש להרחיב את העבודה כדי להגיע לבתי ספר נוספים באזור.

ביום השלישי ביקרו כל התלמידים בפארק אריאל שרון למחזור ושיקום הסביבה ונחשפו לממדי האשפה שיוצר איגוד הערים דן ולמדו על דרכים להפחיתם. בנוסף למדו על ההיסטוריה של מטמנת הזבל והסיבה להפסקת פעילותה. הם סיירו באתר והכירו דרכים למחזר מוצרים משומשים. לבסוף הם חזרו לכפר הירוק והתלמידים חזרו לביתם.