מנהל קרן קונראד אדנאואר בישראל, ד"ר מיכאל בורכרד, בירך את המשתתפים והאורחים באירוע. ד"ר בורכרד בירך בלבביות את יו"ר של כבוד של קרן קונראד אדנאואר וראש ממשלתן לשעבר של המדינות תורינגיה ורינלנד-פפאלץ בגרמניה, פרופסור ברנהרד פוגל, ואת שר החינוך, המדע, המחקר והטכנולוגיה הפדרלי לשעבר, וראש הממשלה לשעבר של מדינת צפון ריין וסטפליה, פרופסור יורגן ריטגרס, וכמו כן את המשלחת של האוניברסיטת בון ופרופסור מיכאל הוך, הרקטור שלה. ד"ר בורכרד העלה את השאלה האם היום הולדת אותה אנו חוגגים היום באמת מהווה סיבה לחגוג, או האם היו התפתחויות בשנים האחרונות אשר מספקות לנו סיבה לחשיבה מחדש? על פי הסקר האחרון שבוצע על ידי קרן קונרד אדנאואר בישראל, האזרחים הישראלים מאבדים את האמון באיחוד האירופי באופן עקבי, בשנים האחרונות. בין הסיבות השונות, הוזכרו העלייה באנטישמיות באירופה, הדיון בנוגע להתנחלויות והתגובה האירופית לאביב הערבי. למרות זאת, ד"ר בורכרד הדגיש כי לישראל והאיחוד האירופי יש יותר דברים במשותף מאשר דברים המפצלים ביניהן. ערכים ואינטרסים משותפים הם אלה שצריכים להיות במרכז היחסים בין האיחוד האירופי וישראל בעתיד.ד"ר בורכרד סיכם את נאומו בכך שאמר ששיתופי הפעולה המדעיים בין ישראל והאיחוד האירופי הם בין אותם אינטרסים ופרויקטים משותפים אשר אוכפים את היחסים בכל דרך, וזו אחת הסיבות לכך שאנו גאים לקיים את האירוע הזה היום.

לאחר ברכות קצרות למשתתפי ואורחי הכנס, פרופסור שרון פרדו, ראש המרכז לחקר חברה ופוליטיקה אירופית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הקדיש את נאומו לפרופסור יורגן רוטגרס אשר היה אחד מהאבות המייסדים של "הסכם ההתאגדות" אשר נחתם בבריסל ב-20 בנובמבר, 1995, בין האיחוד האירופי וישראל. פרופסור רוטגרס הקדיש את חיו לישראל, גרמניה והאיחוד האירופי, וכמו כן גם למחקר, חדשנות ופיתוח. לכן, תהליך האינטגרציה האירופי חייב רבות להישגיו של פרופסור רוטגרס, סיכם פרופסור פרדו.

את מילות הברכה האחרונות נשא מר לארס פאבורג- אנדרסן, ראש משלחת האיחוד האירופי לישראל. בנאומו, מר לארס פאבורג- אנדרסן ציין שלישראל והאיחוד האירופי יש 85 אחוז של אינטרסים משותפים, ורק 15 אחוזים עליהם קיימת חוסר הסכמה בין שני הצדדים, בניגוד למה שהתקשורת הישראלית מציגה. אחד הנושאים עליהם קיימת חוסר הסכמה הוא ההשקפה השונה בנוגע לסכסוך הישראלי- פלסטיני, בעוד שחלק ניכר מ-85 האחוזים, הוא שיתוף הפעולה המדעי והכלכלי. על פי השגריר פאבורג- אנדרסן, אין עוד מדינה בעולם המקיימת עם ישראל יחסים כה מקיפים, כמו האיחוד האירופי. לאור עובדה זו, על האיחוד האירופי וישראל להתמודד עם 15 האחוזים הנותרים, על מנת ששיתופי הפעולה הפוריים בספרה הכלכלית והמדעית יתרחבו לתחומים נוספים בעתיד.

נאום הפתיחה של הכנס נישא על ידי פרופסור יורגן רוטגרס, שר החינוך, המדע, המחקר והטכנולוגיה הפדרלי לשעבר, וראש הממשלה לשעבר של מדינת צפון ריין וסטפליה. פרופסור יורגן רוטגרס התמקד בשאלה איך העולם השתנה בשנים האחרונות. גידול אוכלוסייה, מלחמה, אלימות ורעב הם הנושאים המרכזיים של המאה ה-21, במקביל לעלייה מתמדת בכמות הידע. על כלכלה אשר רוצה להישאר תחרותית כיום, יש ליצור טכנולוגיות וחידושים באופן מתמיד. "אם אתה עומד במקום בימים אלה, אתה תיכשל", אמר פרופסור רוטגרס. הדרך היחידה להתמודד עם נושאים אלה היא לעבוד ולשתף פעולה עם מדינות שותפות. שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל והאיחוד האירופי, אשר התחיל לפני עשרים שנה והיום הפך לרשת ענקית המכילה תכניות ופרויקטים שונים, מראה עד כמה ישראל והאיחוד האירופי יכולים להיתרם מעבודה משותפת.

בזמנו, ישראל ניצלה את ההזדמנות וצמחה והפכה לאומת סטרט-אפ מובהקת בעשרים שנים האחרונות, כאשר האיחוד האירופי הינו השותף החשוב ביותר שלה. כיום, ישראל היא בין המדינות הבודדות אשר לוקחות חלק בתוכנית האירופית "הוריזון 2020", ובכך היא בעלת גישה לתקציב של 77 ביליון יורו. בנוסף, פרופסור רוטגרס דיבר על שינוי חברתי שמתרחש כמעט בכל המדינות המערביות. החברות שלנו משתנות: שינויים בערכים, שינויים בפוליטיקה, שינויים בהתנהגות ושינויים במה שאנשים מאמינים. "עולם של פוסט אמת", אומר פרופסור רוטגרס, הוא תופעה רצינית אייתה צריכות להתמודד מדינות מערביות וממשלותיהן. אם לא נמצא פתרונות להתגבר על מצב זה, למדינות שלנו לא יהיה עתיד. פרופסור רוטגרס מסכם את נאומו ואומר כי אוניברסיטאות ומוסדות חינוך כנשאים, מגנים ועדים של התרבות שלנו, עתידים לשחק תפקיד מרכזי במציאת פתרון לבעיה זו.

הדוברת השנייה הייתה פרופסור אוטה דייכמן, ראש מרכז ז'אק לוב להיסטוריה ופילוסופיה של מדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופסור דייכמן הדגישה את הנושא של שיתופי פעולה מדעיים מזוויות ראייה היסטורית. הפרזנטציה בנושא : "ההתחלה של שיתוף פעולה מדעי בין ישראל וגרמניה: תחומי עניין מדעיים ופוליטיים", התמקדה ביזמיים והקשר המדעי והפוליטי שלהם, כאשר יצרו שיתוף פעולה ישראלי – גרמני ב-1956. על פי פרופסור דייכמן, המאמץ המדעי העצום אשר נוצר בעקבות שיתוף הפעולה, נאלץ להתמודד עם מטען מוסרי שניגרם בעקבות מלחמת העולם השנייה. מה שלא עלה על הדעת שנים בודדות לאחר המלחמה, הפך לסיפור הצלחה רק חצי מאה מאוחר יותר.

הנאום המרכזי של הכנס נישא על ידי פרופסור ברנרד ווגל, יו"ר של כבוד של קרן קונראד אדנאואר וראש ממשלתן לשעבר של המדינות תורינגיה ורינלנד-פפאלץ בגרמניה. בתחילת דבריו, פרופסור ווגל דיבר על המצב הפרדוקסלי של היחסים הנוכחים בין אירופה וישראל : "בקצב בו שיתופי הפעולה הבילטרליים התחזקו והשתפרו משמעותית, אירופה וישראל התרחקו זו מזו בשנים האחרונות", היחסים לעולם לא היו כה אינטנסיביים , מגוונים וכוללים, ומצד שני, בו בזמן כה מתוחים כמו היום". אין עוד מדינה או ארגון אייתו ישראל מקיימת יחסים כה מקיפים ופוריים. שיתוף פעולה זה מייצג יחסים מיוחדים היוצרים מצב בו שני הצדדים נתרמים. ללא המימון של האיחוד האירופי ובעיקר ללא פרויקט "הורייזון 2020", הסטנדרט המדעי הגבוה של האוניברסיטאות בישראל בטוח יהיה בסכנה, יחד עם זאת, הגישה הישראלית לאזור הטכנולוגי והכלכלה האירופית חשובה מאוד. אם התחרותיות הבינלאומית של אירופה תהיה חלשה יותר, לולא הייתה בקשר כל כך טוב עם "אומת הסטרט-אפ" – ישראל. על פי דעתו של פרופסור ווגל, שני הצדדים נתרמים מאוד מהיחסים המיוחדים בין המדינות. אירופה וישראל הן לא רק חלק מקהילה בעלת ערכים משותפים, אלא, כמו שהתהפוכות במזרח התיכון ובצפון אפריקה הראו, בסופו של דבר הן גם חלק מקהילה משותפת של ביטחון. יתכן כי כמה החלטות אירופיות גרמו לאכזבה בישראל. פרופסור ווגל סיכם ואמר כי יש לשוב ולהתמקד בערכים המשותפים של אירופה וישראל : דמוקרטיה, חופש, שלטון החוק, וכמו כן, שוק פתוח המבוסס על עקרונות השוק. בנוסף, על האיחוד האירופי וישראל לשים לב לאינטרסים המשותפים שלהם: אמידות כלכלית, תחרותיות ובטחון.

הפאנל הראשון עסק באופן בו חוקרים רואים את שיתוף הפעולה המדעי. את הפאנל הנחה מר משה אמיר , ראש המרכז לתהליך בולוניה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מר משה אמיר ציין שהפאנל הראשון מוקדש להבנת הפרספקטיבה של מדענים ישראלים ואירופים לפני 20 שנה. אז, יצירת שיתוף פעולה זה, הייתה אינטנסיבית, מרגשת, סוערת וקשה בו זמנית. התרבות המדעית באירופה ובישראל הייתה שונה. ד"ר מאיר צדוק, מנכ"ל האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הדגיש את היחסים המצוינים בין גרמניה וישראל, עוד טרם התחיל שיתוף הפעולה עם אירופה. פרופסור מיכאל הוך, הרקטור של האוניברסיטה של בון, אמר שבשנת 1996 הוא עבד במכון מקס פלנק בגוטינגן, שם לו ולקולגות שלו הייתה הזדמנות להכיר ישראלים ולהחליף איתם את התרבות המדעית השונה, החוויות והתובנות אשר רכש בעקבות המפגשים, שימשו אותו בעבודות הבאות שלו. כיום, כרקטור של האוניברסיטה בבון, זה עזר לו להבין את החשיבות הגדולה של החלפת ידע בין מדענים צעירים, במיוחד עבור מכוני המחקר בגרמניה. ד"ר ג'ניפר אושר מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. סיפרה עד כמה היא נתרמה משיתוף הפעולה המדעי עם האיחוד האירופי דרך קרנות , בתוכנית הפוסט- דוקטורט שלה. ד"ר אושר ציינה שהיא לא יכלה הייתה להשתתף בפאנלים כמו זה, לולא אותן קרנות, מאחר ואין הרבה אפשרויות נוספות למימון פוסט דוקטורט. ד"ר אושר הביעה תמיכה ברעיון משאחורי שיתוף הפעולה המדעי: למחקר ופיתוח אין גבולות.

לאחר ארוחת הצהרים התאספו המשתתפים לפאנל הבא, בנושא הקשר בין במדעים לפוליטיקה. את הפאנל הוביל פרופסור שרון פרדו והוא נפתח בנאום של חברת הכנסת מטעם "המחנה הציוני", קסניה סבטלובה. ח"כ קסניה סבטלובה ציינה כי ההישגיים של אוניברסיטאות ומוסדות מדעיים בישראל הידעו להישגיהם בשל שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי במסגרת פרויקט "הורייזון 2020" . הפרויקט אכן פותח אופקים לנוף המדעי בישראל. ישאל נהנית מתמיכת האיחוד האירופי ומתוכניות מחקר. אך, יחד עם זאת הוסיפה ח"כ לצד שיתוף פעולה מדעי חזק ישראל והאיחוד האירופי חווים התדרדרות ביחסים. ח"כ הבהירה כי זהו תפקידה ותפקידם של עמיתיה להתמודד עם הבעיה ולהוביל לשינוי כבר בעתיד הקרוב, ובכך להימנע מיוזמות מסוכנות המבקשות לפגוע ביחסי ישראל והאיחוד האירופי. מר כריסטיאן יורגנס יועץ מדעי וטכנולוגי בשגרירות גרמניה בתל אביב, המשיך את חברת הכנסת והעלה מספר שאלות בפני הדוברים: מה יקרה כאשר הדור המייסד של שיתופי הפעולה המדעיים בין ישראל והא"א יפרוש? כיצד השינוי בישראל ובגרמניה ישפיע על שיתוף הפעול? וכיצד המדע והטכנולוגיה יתרמו לשיפור המצב הנוכחי בין אירופה וישראל? על פיו, שאלו אלה צריכות להיות במוקד הדיונים העתידיים על יחסי ישראל והאיחוד האירופי. גברת אלכסנדרה מאיר, אחראית תחום המדעיים במשלחת האיחוד האירופי לישראל, התמקדה בנאומה בדיפלומטיית מדע. מדעיים בדיפלומטיה, דיפלומטיה בשביל המדעיים, ומדעיים בשביל דיפלומטיה, הם כלי חשוב כעוצמה רכה על מנת לשפר יחסיים בין מדינות, אמרה. בייחוד מדעים לשם הדיפלומטיה יכולים לבנות גשרים בין מדינות ואזורים. דוגמה מצוינת לכך היא פרויקט "הורייזון 2020" משום שהוא בעל השפעה עצומה על שיתוף הפעולה בין ישראל והאיחוד האירופי. גברת אביבית בר-אילן, מנהלת מחלקת ארגונים אירופאיים במשרד החוץ של ישראל, דיברה גם היא על התוכנית בנאומה, זוהי תכנית דגל ליחסים הטובים של אירופה וישראל, ויש ללמוד מכך גם לתחומים נוספים, יש עוד הרבה מקומות והזדמנויות לחזק את הקשר ביניהם.

לאחר הפאנל הפוליטי, התקיים מפגש אינפורמטיבי על שיתוף הפעולה הנוכחי בין הצדדים, על ידי ד"ר אביב זאבי בלסמני, מנהל מחלקת טכנולוגיות מידע ותקשורת, טכנולוגיות עתידיות, בטחון המולדת.

את הכנס סיכם פרופסור שרון פרדו, ואמר כי ההסתה נגד האיחוד האירופי בישראל צריכה להיפסק. הוא הדגיש כי המבט מבפנים תמיד שונה מהמבט מבחוץ וכי אין לקחת את היחסים בין ישראל והאיחוד האירופי כמובן מאליו. האיחוד האירופי וישראל שותפים טבעיים, אין לישראל ולאיחוד האירופי עתיד מלבד עתיד בו הן משתפות פעולה בתחומים שונים, והשמיים הם הגבול.