היום הראשון - 22 בפברואר

ביום רביעי בבוקר הגיעו חברי המשלחת ביחד עם ד"ר מיכאל בורכרד מנהל קרן קונראד-אדנאואר בישראל ואנה ג'נדרי סגנית המנהל של הקרן, לכנסת ישראל שם נפגשו עם חבר הכנסת מטעם מפלגת "המחנה הציוני", נחמן שי ויושב ראש הכנסת, חבר הכנסת מטעם "הליכוד" יולי אדלשטיין.

המפגש הראשון נערך עם נחמן שי והוא התקיים בחדר הישיבות של "המחנה הציוני" כשברקע דיוקנם של יצחק רבין ודוד בן-גוריון, החלו המשתתפים להציג את עצמם. נחמן שי פתח ואמר שבאמצעות משלחות מהסוג הזה ניתן לבנות גשרים אנושים בין המדינות, לאחר מכן הוא סיפק סקירה היסטורית על הפוליטיקה בישראל והדגיש את "המהפך" שהתרחש לפני ארבעים שנה ובו מפלגת הליכוד עלתה לשלטון וחל שינויי בדעת הקהל ובאופי ההצבעה בישראל, מאז קשה למרכז – שמאל להתאושש. המדיניות של המחנה הציוני והליכוד שונה מאוד, במיוחד כשמדובר במלחמה ושלום. "הליכוד יכול לעשות שלום, הם הקיצוניים, אנחנו תמיד נצטרף לפיוס ולפשרה אבל, אם אנחנו נוביל פשרה נעמוד לבד אל מול מחאת ענק", אמר שי. אני שייך למפלגה בפוליטיקה הישראלית אשר מבקשת להגיע להסכם בין ישראל והפלסטינים, אנחנו 45 חברי כנסת. אם נשאר במצב של מדינה אחת היא תעבד את הציונות, את הביטחון ואת הרוב היהודי. יחד עם זאת עולה השאלה מה עדיף לביטחון ישראל, לעזוב את השטחים או לא?

"אם לא אכפת לכם, אכפת לי יותר ממדינת ישראל, יש כל כך הרבה שידאגו לפלסטינים. אני רוצה שמדינת ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית, אחרת מה המהות? אפשר להיות מיעוט בכל מקום אחר בעולם", אמר נחמן שי.

לפני המעבר לשאלות מחברי המשלחת ביקש נחמן שי להודות לגרמניה על העזרה שהיא נותנת לישראל מי זה זמן רב. "המשפחה שלי והרבה ישראלים איבדו קרובים בשואה, אבל לדור שלנו יש מחויבות לעתיד, זה מחזיר אותי לבן גוריון, הייתי בן עשר , אני זוכר שהיו הפגנות, אני זוכרת את מנחם בגין נגד ההסכמים עם גרמניה. ההחלטה של בן גוריון הייתה אמיצה, איבדנו דורות של יהודים וצריך להסתכל קדימה, אני לא יודע אם הינו מסתדרים בלעדיכם, מיליון יהודים הגיעו מכל העולם והינו צריכים עזרה אפילו עם אוכל. אני חושב שמפגשים כאלה בין אנשים (People to people) הם חשובים. "

ד"ר פיטר טאובר פתח את חלק השאלות וביקש להודות לנחמן שי בשמו ובשם הקולגות שלו, "אותי מעניין לשמוע מה אתה חושב על הנשיא של ארה"ב? בגרמניה אנחנו לא בטוחים שהנשיא החדש יוביל לעידן הזהב ואנחנו רואים באמריקה פרטנר חשוב ביותר. שאלה נוספת היא מה אתה מצפה מגרמניה לעשות ביחס לישראל?. בנוסף הוסיף ד"ר טאובר שלא רק לאנגלה מרקל ולמפלגת ה-CDU היחסים בין גרמניה וישראל חשובים. יחסי גרמניה וישראל חשובים לא רק בגלל העבר אלא גם כי אנחנו חולקים ערכים משותפים, דמוקרטיה וזכויות אדם.

תשובתו של שי: לגבי טרמפ אנחנו לא יודעים עליו מספיק. האווירה בבית הלבן הייתה לבבית ונתניהו ניסה להירגע אחרי שמונה שנים קשות של הנשיא אובמה. נתניהו קפץ על ההזדמנות ועל כך אני לא מאשים אותו. אם מדיניותו של אובמה הייתה דיפלומטיה ומשא ומתן, טראמפ הוא בדיוק ההפך. עם טראמפ לא צריך לעבוד קשה מידי, אם הוא אוהב אותך, הוא אוהב אותך. מה שמפחיד הוא שאין לדעת מה יהיה בעתיד. אני נותן לו קרדיט, לזכות בבחירות ארה"ב ועוד מול הילארי קלינטון זה קשה. דרך אגב גם לנתניהו מגיע קרדיט, הם ניצחו וזה מה שנחשב. טראמפ אמר כמה דברים על ישראל והפלסטינים אך זה לא מדניות חוץ, זה היה חסר משמעות ויש אין סוף אינטרפרטאציות לדבריו. משתמע שאין לו ענין " שתי מדינות, מדינה אחת, זה לא

משנה". מרקל אומרת שמה שחשוב לה זה ביטחון ישראל ואני חושב שגם אובמה הגיע מאותו מקום. "אני לא יודע לגבי טראמפ.. ומתי הוא מספיק לציץ כל כך הרבה?!"

לגבי השאלה השנייה שנשאל נחמן שי בהקשר לציפייה הישראלית מגרמניה, הוא אומר שחשוב שגרמניה תישאר איפה שהיא, שלא תלך אחורה, "אני לא יודע מה יקרה אחרי מרקל", אמר. באירופה נושבות רוחות חדשות של ימין ואני מקווה שזה לא יגע בכם. תשמרו על שליטה אל מול עליית הימין ותשמרו על הקשר עם ישראל.

לגבי ביטולה של מרקל את הפגישה אשר הייתה צפויה להתרחש במאי בישראל, נחמן שי אמר כי הוא סבור שזהו איתות לנתינו שעליו להיזהר בדבריו, ואין לביטול הפגישה קשר לבחירות בגרמניה ספטמבר, כפי שנאמר בלשכתה של מרקל.

ישנם פוליטיקאים בישראל שלא מבינים את התמונה הבינלאומית.

שאלה נוספת שעלתה מהמשלחת היא "מה לגבי איראן?".

שי ענה כי איראן מהווה סיכון למזרח התיכון, על גרמניה ושאר העולם להשמיע קול מול איראן, הם מעודדים טרור והם בכל מקום. אולי גרמניה וארה"ב יכולים לעצור אותם.

מיד לאחר המפגש המעניין עם חבר הכנסת נחמן שי, נפגשו חברי המשלחת עם יושב ראש הכנסת וחבר הכנסת מטעם הליכוד, יולי אדלנשטיין.

אדלשטיין פתח את המפגש ואמר שהוא שמח לראות את חברי המשלחת כאן היום, לא משום שכך נהוג לפתוח מפגשים מסוג זה אלא כי הוא באמת שמח על כך! התחלנו לקיים מפגשי P To P (People to People ) עם חברים מהבונדסטאג הגרמני, מגיעות ויוצאות הרבה משלחות. מחד היחסים בין המדינות מתפתחים ומנגד אנו נתקלים באי הסכמות וזה דבר הגיוני בין שני דמוקרטיות. לא מזמן, סיפר אדלשטיין, הסתכלתי בהוראות שקיבלנו לפני חמישים שנה בהקשר ליחסים עם גרמניה, שם היה כתוב שאסור להגיד שישראל וגרמניה נהנות מיחסים טובים ואסור להגיד לשגריר גרמני "חבר", ותראו איפה אנחנו עומדים היום. מעברים לקשרים המתחזקים בין הפרלמנטים יש לנו הסכמים רבים ושיתופי פעולה בתחומים רבים.

לאחר פתח הדברים של יושב ראש הכנסת, פיטר טאובר הודה לו ואמר, "אנחנו קבוצה של צעירים, ושל כאלה שנראים צעירים, מהבונדסטאג הגרמני. לרובנו זו הפעם הראשונה בישראל ובאנו כי אנחנו רוצים להכיר חברים חדשים ולצבור חוויות. כנוצרים דמוקרטים הקשר לישראל חשוב לנו כפי שאמרה אנגלה מרקל. אנחנו חושבים איך לבנות את הקשר כל דור מחדש. אני מבקש לשאול, מה אתה מצפה מאיתנו, לא רק בגלל העבר המשותף אלא משום שאנו חולקים ערכים,דמוקרטיה, שוק פתוח. מה אתה מצפה מפוליטיקאים צעירים בגרמניה?"

אדלשטיין ענה שראשית יש להמשיך לפתח את שיתוף הפעולה הפרקטי בתחומי הסטרט-אפ, הטכנולוגיה והמדע, בישראל ישנם יתרונות כלכליים גדולים, אך יש ענייניים נוספים שהם מעבר ליתרון הכלכלי. "אני חושב שצריך לשתף פעולה גם בעניינים שנוגעים בלב". כמובן שיש חוסר הסכמה על מדניות החוץ, אך, יחד עם זאת אני חושב שישנו קו מאוד עדין לדה לגיטימציה של ישראל. יש לקדם חשיפה בעולם על הצורך הקיומי של מדינת ישראל.

שאלה נוספת שעלתה מחברי המשלחת: "יש לנו בחירות בקרוב וקיים פוטנציאל להשפעה של ימין אשר עלול להחליש את הכוח של האיחוד האירופי. איך ישראל רואה את זה? אכפת לכם מעתיד אירופה? "

כן, ענה אדלנשטיין. יש רדיקליזציה לא רק באירופה אנו מודאגים לא רק משום שאנחנו ישראל אלא גם משום שאנו דמוקרטיה. אני חושב שכל דמוקרטיה צריכה לחשוש מקיצוניים ענה אדלשטיין. זו משימה משותפת, סלחו לי על חוסר ה"פוליטיקלי קורקט", של אנשים נורמליים.

פיטר טאובר הוסיף ואמר כי בגרמניה המקומות בהם אין מהגרים לא רוצים מהגרים ובמקומות בהם יש מהגרים ואנשים שמכירים אחד את השני, מסתדרים.

יולי אדלשטיין הוסיף כי יש לבנות קשרים עם הפלסטינים מסביב, קשרים פרלמנטרים, קשרים בין תלמידים כדי לבנות פלטפורמה, כשאנשים עובדים ביחד זה מסתדר. לא כולם חברים טובים, אבל יש. לצערנו מה שמתסיס את חמאס זה קשרים מסוג זה, עלינו ליצור קשרים ושותפויות מול האויב.

לאחר המפגשים המרתקים והדיונים על קיומה של מדינת ישראל, אתגרים בטחונים, ושיתופי פעולה ופיתוח, הגיעו חברי המשלחת לסיור במוזיאון יד ושם. ביקור משלחת המנהיגים מגרמניה ביד ושם היה טעון, מרגש וחשוב, לאחר הסיור שהועבר בגרמנית, ערכו חברי המשלחת טקס זיכרון לשישה מיליון הנרצחים בשואה, וד"ר פיטר טאובר מזכיר מפלגת ה-CDU, הניח זר בשם המפלגה. הטקס התקיים במעמד יו"ר מוזיאון יד ושם.

בשעות הערב יצאו חברי המשלחת לסיור רגלי להעמקת ההכרות עם העיר העתיקה בירושלים, את הסיור הדריך ד"ר מיכאל בורכרד ומארק פרינגס , מנהל קרן קונראד אדנאואר ברמאללה. הסיור החל מול מוזיאון הסובלנות אשר עתיד להיפתח ברחוב הלל , בית הקברות המוסלמי בממילא, שדרות ממילא, שער יפו, כנסיית הדורמיציון בהר ציון ומשם לכותל המערבי ולכנסיית הקבר.

היום השני - 23 בפברואר

ביום חמישי בבוקר, 23 בפברואר יצאו חברי המשלחת לכיוון תל אביב, פגישתם הראשונה התקיימה עם מנכ"ל לשכת המסחר והתעשייה ישראל – גרמניה, מר גרישה אלארוי אלוזר בנושא הפיכתה של ישראל ל- Start Up Nation. לאחר הליכה רגלית לאורך הים הגיעו חברי המשלחת למתחם התחנה הראשונה בתל אביב, שם קיימו מפגש עם הגברת קרין מאיר רובינשטיין מנכ"ל האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), ארגון מוביל בישראל בתחום של תעשיות היי-טק ומדעי החיים. הדיון עסק במגזר הטכנולוגי בישראל, מה גרמניה יכולה ללמוד מישראל, מה ישראל יכולה ללמוד מגרמניה, וכיצד שיתוף פעולה בין שתי המדינות נחוץ ויעיל, מחד ישראל מדינה צעירה וחדשנית ופורצת דרך בתחום הטכנולוגיה, מנגד, גרמניה בה יש חברות ענק מיושבות עם המון ניסיון. הניסיון ארוך השנים והחדשנות הישראלית משלימים זה את זה. בדיון עלו בעיות משותפות, דרכי פתרון וחילוף מידע. בהמשך ישיר לשיחה עם קרין מאיר רובינשטיין, הגיעו חברי המשלחת למרכז תגלית ליזמות וחדשנות- State of Mind, בשיתוף עם הבורסה לניירות ערך, שם נפגשו עם קיוון בקספלר, יליד גרמניה שעלה לישראל, נציג של פרוזיבן (Prosieben) בישראל. במרכז תגלית הוצגו הישגיה של ישראל ביזמות, חדשנות וטכנולוגיה במגוון תחומים כמו חקלאות, רפואה, בטחון וסייבר ועוד.

בשעות אחר הצהריים עזבו חברי המשלחת את מרכז הארץ והסטארט- אפ, והדרימו לכיוון שדרות. חברי המשלחת הגיעו לבית ספר התיכון "שער הנגב", שם נפגשו עם תלמידים מבית הספר ועם המחנך הש רבינוביץ אשר דיבר על החיים והלימודים על הגבול עם עזה. התלמידים כמו חברי המשלחת היו נרגשים מהמפגש, הם ישבו זה לצד זה בכיתה בזמן הרצאתו של הש וכשסיים, עלו התלמידים להציג פרזנטציה שהכינו על תכנית חילופי תלמידים בין ישראל וגרמניה, בה הם לקחו חלק. מהדברים של התלמידים ניכר היה שהם מאוד נהנו לבקר בגרמניה ולהתארח אצל תלמידים ומשפחות גרמניים, הם דיברו על כך שמצאו הרבה מאוד מכנים משותפים עם הנוער הגרמני ושהם הפכו לחברים טובים, הם מאחלים לעתיד משותף , ביחד. השיחה אשר התנהלה בין התלמידים לחברי הפרלמנט מגרמניה הייתה פתוחה ורגשות רבים צפו בייחוד כאשר נשאלו התלמידים, איך זה לחיות וללמוד על הגבול עם עזה? התשובות והסיפורים של התלמידים קשיים, הורגש כי הם מאוד מחוברים לאזור הגאוגרפי ולדרום הארץ, אך חווים קשיים רבים בשל המתיחות הביטחונית.

לאחר "סלפי" משותף עם התלמידים עזבו חברי המשלחת את בית הספר ונסעו לשגרירות גרמניה בישראל שם נפגשו עם שגריר גרמניה בישראל ד"ר קלמנס פון גטצה. השיחה עם השגריר עסקה במדיניות גרמניה ביחס לישראל, בקשר המיוחד בין שתי המדינות על רקע ההיסטוריה ולאור ההווה בו חולקות ישראל וגרמניה ערכים משותפים ומקיימות שיתופי פעולה רבים במגוון תחומים. השגריר הדגיש את דבקותה של גרמניה בפתרון שתי המדינות ובאי-התפשרותה ביחס לבניה בהתנחלויות.

הסיור האינטנסיבי והמרתק נחתם בארוחת ערב בה הציג מארק פרינגס, מנהל קרן קונראד אדנאואר ברמאללה את העבודה של -KAS בשטחי הרשות הפלסטינית.

נכתב על-ידי שרון מלכה