המערבולת במזרח התיכון: המלחמה נגד איראן — סיבות ותוצאות

לורנס ויינבאום ציין בדבריו הפותחים כי הצלחות מביאות לעיתים קרובות עמן אתגרים חדשים. הוא הדגיש את ההישגים הטקטיים של ארצות הברית וישראל, אך הזכיר את דבריו של צ׳רצ׳יל כי „בעיות הניצחון נעימות יותר מאלה של התבוסה, אך אינן פחות קשות.“ אי־אפשר להתחמק מן השאלה מהו ניצחון, אלא אם מדובר בסיסמה רטורית בלבד. ברור שמפת הכוחות הגאופוליטית של האזור השתנתה, ותוצאות השינוי הזה מרחיקות לכת — אולם עלינו לשאול מה צפוי להתרחש כעת. לאחר מכן העביר את רשות הדיבור לארבעת המומחים, שכל אחד מהם ניתח את אחד־עשר הימים הראשונים של המלחמה מנקודת מבטו וסקר את העתיד הקרוב והבינוני.

דן מרידור, נשיא ,ICFR הדגיש כי למרות ההישגים הצבאיים, שאלות רבות נותרות פתוחות, בעיקר בנוגע למטרה מדינית ברורה. הוא שאל מה יכול להיחשב לניצחון כל עוד המשטר האיראני ומוסדותיו ממשיכים להתקיים. ללא הסכם חדש שיזכה להסכמה רחבה, הסכסוך בין איראן לישראל לא יסתיים — גם אם הלחימה תיפסק. גם בלבנון וביחס לפלסטינים יש צורך בפתרונות מדיניים שאינם מסתכמים בהיבט הצבאי.

גידו שטיינברג מהמכון הגרמני לענייני ביטחון ופוליטיקה הזהיר כי אף שאיראן נותרת מוחלשת, באזור תופסים יותר ויותר את ישראל ככוח הגמוני — דבר שעלול לעודד בריתות חדשות נגדה. ערב הסעודית, ובמידה מסוימת גם טורקיה, עשויות למצב את עצמן כגורם מאזֵן, במטרה לצמצם את השפעתה של ישראל. לנוכח הדינמיקה הזו, על ישראל לפעול במהירות בזירה הדיפלומטית כדי למנוע בידוד אסטרטגי.

אביטל לייבוביץ׳ מהוועד היהודי־אמריקני בישראל התמקדה ביעדי ישראל מול איראן: היכולות הגרעיניות של איראן אינן ברורות, חומר מועשר עדיין קיים, וארסנל הטילים לא הושמד. היא תיארה מצב של מלחמת התשה ללא הישגים מבניים. בלבנון הממשלה אמנם מציגה גישה חדשה ועמדה תקיפה יותר כלפי חיזבאללה, אך פריצת דרך עדיין רחוקה. מבחינה פוליטית, ישראל איננה מוכנה בשלב זה לוויתורים. עם זאת, על ישראל להמשיך ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם מדינות הסכמי אברהם.

פרופ׳ ג׳ונתן רינהולד ממרכז בגין־סאדאת באוניברסיטת בר־אילן הדגיש כי הישגים צבאיים משמעותיים עשויים לאפשר שינויים ארוכי טווח. לדבריו, גורם מכריע יהיה מרחב הפעולה שארצות הברית תעניק לישראל — בין היתר בהקשר למדיניות האנרגיה הגלובלית של ארצות הברית. היחלשותה של איראן פותחת לישראל חלון הזדמנויות למהלכים אזוריים ומדיניים — כולל הצעות חדשות לפלסטינים והתקדמות ביחסים עם מדינות ערב.

ד״ר מיכאל רימל, ראש משרד קרן קונרד אדנאואר בישראל, חתם את הוובינר בהדגשה כי אזור המזרח התיכון כולו מצוי בתנודתיות מתמשכת, ולכן חיוני להישאר בעלי יכולת פעולה צבאית ופתוחים לאפשרויות מדיניות.