ביום הבחירות בישראל, בשעה 18:30, נפתחו הדלתות של "ליל הבחירות של KAS" (קרן קונראד אדנאואר). האורחים יכלו להירשם, לשתות משהו ולהכיר זה את זה באולם 10 של אקספו תל אביב. אישים בולטים, בהם שגריר גרמניה אלכסנדר גראף למבסדורף, שגריר האיחוד האירופי מיכאל מאן, דיפלומטים מיותר מתריסר מדינות ועיתונאים בין-לאומיים התכנסו יחד כדי לדון בתוצאות הבחירות, בתרחישים האפשריים ובהשלכות על ישראל ועל הקהילה הבין-לאומית.
האירוע נפתח בדברי פתיחה מפי ראשיהם של שלושת הארגונים שהזמינו לאירוע: ד"ר מיכאל רימל מטעם משרד קרן קונראד אדנאואר בישראל, ד"ר לורנס ויינבאום מטעם המועצה הישראלית ליחסי חוץ (ICFR), וטליה דקל מטעם מועדון העיתונות הישראלי. אחריהם עלו לשאת דברי פתיחה אורחים נכבדים. שגריר גרמניה, אלכסנדר גראף למבסדורף, ציטט את מקבילו בברלין וכינה את הבחירות "חגיגה של דמוקרטיה", תוך שהוא מכיר בכך שהקשיים מתחילים ביום שאחרי, כשהפוליטיקאים צריכים לבנות קואליציות ורובים מתוך מה שהעם הצביע עבורו. הוא גם הדגיש את עמדתה של גרמניה כבת ברית חזקה של ישראל:
"לא משנה מה תהיה הממשלה הבאה, אנחנו [גרמניה] מוכנים להירתם ולהמשיך לעמוד לצד ישראל כחברה."
אחריו דיבר שגריר ישראל לשעבר בבריטניה, מרק רגב. רגב הדגיש את העובדה שבישראל מתקיימות בחירות "חופשיות, פתוחות ודמוקרטיות", המציינות את ערכי אירופה. הוא גם עמד על הפרדוקס שעל אף שישראל חוגגת את ערכי אירופה, נראה שהאירופים מתעלמים מכך, ויתרה מכך, משתפים פעולה באופן הדוק יותר עם מדינות באזור המזלזלות בערכים אלו. לאחר מכן הציג רגב את תמונת המצב עבור מחנה הקואליציה ומחנה האופוזיציה, וציין כי בישראל כל תוצאה היא תרחיש אפשרי.
לאחר דבריו נערך פאנל בהנחיית אטילה שומפלבי. אירנה נבזלין, יו"ר דירקטוריון מוזיאון אנו בתל אביב, טענה כי במערכת הבחירות חסרו דיונים על עתידה של ישראל ועל החזונות השונים שיש למפלגות עבור המדינה. היא טענה כי רק נושאים ספורים, כמו איראן, באמת מאחדים את ישראל, וכי "חזון" אינו יכול לצמוח מתוך "מצב של הישרדות" שבו ישראל נמצאת כרגע. חבר הכנסת לשעבר יואל חסון הדגיש כי "ה-7 באוקטובר ממשיך להתקיים בתוך כל ישראלי" וכי מדובר במכשלה גדולה ש"אף אחד לא לקח אחריות". הוא טען כי הממשלה הבאה תצטרך לעבוד על סוגיות הפנים לפני שתפתח מדיניות כלפי העולם הבין-לאומי. הוא גם הבהיר שלא כולם בישראל ימנים, אך כל מי שנמצא במרכז מפחד לומר שהוא במרכז מחשש שיואשם בהיותו אנטי-ישראלי. מנקודת מבטו, רוב הציבור מאוכזב מתוצאות המלחמה נגד איראן. העיתונאי לשעבר בן-דרור ימיני הצהיר כי הבעיה הבסיסית היא הסוגיה הפלסטינית. כל עוד לא יהיה נתיב מוצלח לפתרונה, ישראל לא תוכל להתקדם. כדי לנקוט צעדים, הוא דרש מנהיגות:
"אנחנו לא צריכים סקרים, אנחנו צריכים מנהיגות."
אם הנושא לא ייפתר, ישראל תסבול. בארה"ב, הוא טען, הדיון משתנה לכיוון של סנקציות על ישראל, מה שיפעיל לחץ גם על הממשלה הבאה.
לאחר הפסקה קצרה, נמרוד ניר, חוקר מהאוניברסיטה העברית, סיפק לקהל את הכלים הדרושים לפרשנות מדגמי הבחירות. הוא הציג בפני הנוכחים ארבע סיבות לכך שהמדגמים הראשונים עשויים להיות שונים מתוצאות האמת. ראשית, אחוז החסימה העומד על 3.25% הופך את הסקרים למורכבים, שכן אלפי קולות בודדים יכולים לשנות את התמונה. שנית, סוגיית אחוז ההצבעה – נושא רלוונטי ביותר בבחירות השנה – קשה לתפיסה אך יכולה להיות בעלת השפעה מכרעת. שלישית,
"... חמישה עד עשרה אחוזים מהבוחרים מחליטים למי להצביע רק ביום הבחירות עצמו."
רביעית, דגימה של קבוצות חברתיות מסוימות, כמו יהודי אתיופיה או חרדים, היא קשה מאוד מכיוון שהם אינם נגישים באמצעות כלי דגימה מסורתיים. אם מוסיפים לכך 650,000 מעטפות כפולות של חיילים ודיפלומטים, חיזוי התוצאות הופך למשימה מורכבת במיוחד.
ההסבר על המדגמים פינה את מקומו לשיחה על נקודת המבט האירופית על בחירות אלו. לצורך כך, ד"ר רימל שוחח עם הילדגרד בנטלה מהפרלמנט האירופי. בנטלה טענה כי מכיוון שמדובר במערכת הבחירות היחידה באזור, האיחוד האירופי בוחן מקרוב את התוצאות. ממשלה חדשה פוטנציאלית עשויה להפנות את תשומת הלב של ישראל שוב החוצה, בעוד שמערכות בחירות חוזרות ונשנות ומלחמה מחודשת עם איראן ייצרו בעיות עבור מקבלי ההחלטות באיחוד האירופי. מבחינת בנטלה,
"גרמניה היא חברה אמיתית של ישראל, אך ישראל מתעלמת ממנה יותר ויותר."
עבור אירופה, ישראל היא שותפה חשובה, כזו שניתן ללמוד ממנה ולפתח בעזרתה את היכולות העצמיות. מן הצד השני, המצב בגדה המערבית וברצועת עזה מייצר בעיות רבות. המצב בשני האזורים הללו חייב להשתפר כדי שיהיה אופק חיובי ליחסי האיחוד האירופי וישראל.
דברי הסיכום האחרונים לפני חשיפת המדגמים בשעה 22:00 הגיעו ממיכל חטואל מארגון MIND, שהסבירה את נקודת המבט האמריקאית על הבחירות ועל ישראל. ראשית, היא טענה כי הבחירות הקרובות בארה"ב בשבועות הבאים חשובות ליחסים הבילטרליים לא פחות מהבחירות בישראל. אם הדמוקרטים ישיגו רוב באחד מבתי הקונגרס, הם יקיימו שימועים וישיבות ועדות שיעסקו בסיוע האמריקאי למלחמה בעזה ולמלחמה נגד איראן, תוך ביקורת על ישראל ועל המבצעים הצבאיים שלה. שנית, היא הביעה חשש שמזכר ההבנות (MoU) הנוכחי בין שתי המדינות, שמסתיים ב-2029, לא יוארך אלא יקוצץ משמעותית, מה שיוביל לפחות תמיכה אמריקאית בישראל. שלישית, לפתחו של מעקבה, החברה האמריקאית והחברה הישראלית החלו לנוע לכיוונים שונים עוד לפני ה-7 באוקטובר 2023, דבר המקשה על הדיאלוג.
במקביל, היא טענה כי הערך האסטרטגי של ישראל עבור ארה"ב לא ירד אלא עלה בשנים האחרונות. טכנולוגיית ההגנה של ישראל, המודיעין שלה באזור, אך גם התמיכה הפוליטית שלה בזירה הבין-לאומית הם בעלי ערך גובר עבור ארה"ב. זה הוביל אותה לטעון כי עתידן של שתי המדינות טומן בחובו הזדמנויות לצד אתגרים. עם זאת,
"... הממשלה החדשה תפגוש ציפיות קיצוניות, ואני תוהה אם הם באמת יכולים למלא אותן?"
האילוצים מצד השותפות הקואליציוניות, דעת הקהל, כמו גם הציפיות הלאומיות והבין-לאומיות השונות – כולם דורשים ניהול קפדני.
לאחר הפסקה קצרה, הקהל התאסף מול המסכים שהציגו את ערוצי כאן 11, ערוץ 12, ערוץ 13 וערוץ 14. בשעה 22:00, כולם יכלו לראות את המדגמים השונים ולדון במשמעותם. כתבים בין-לאומיים החלו לראיין דיפלומטים ומומחים, והעבירו דיווחים חיים מהאירוע לערוצי השידור שלהם.
בעקבות פרסום המדגמים, האורחים נותרו שקועים בדיונים ערים כאשר דיפלומטים, עיתונאים, מומחים ומשקיפים פוליטיים ניתחו יחד את התוצאות והעריכו את השלכותיהן על עתידה הפוליטי של ישראל. לאורך כל הערב, ליל הבחירות של KAS סיפק במה ייחודית לדיון מושכל, כשהוא מפגיש נקודות מבט בין-לאומיות וישראליות מגוונות ברגע מכריע עבור המדינה. ככל שהחלו לעלות התחזיות הראשונות ותרחישים לבניית קואליציה החלו לקבל צורה, המשתתפים החליפו דעות על האתגרים וההזדמנויות שבפתח, ובכך הפכו את האירוע למפגן חי של דיאלוג, מעורבות דמוקרטית וניתוח משותף של עתיד ישראל.
