אלימות מינית במתקפות טרור – אתגר למדיניות ביטחון ולמשפט הפלילי

בדיון על טרור, עיקר תשומת הלב ניתנת בדרך כלל למודיעין, גבולות ואמצעי לחימה. לעומת זאת, אלימות מינית כחלק ממתקפת טרור נותרת במקרים רבים מחוץ לשדה הראייה של מדיניות הביטחון ושל המערכת המשפטית.

דוח מקצועי חדש של פרויקט ראיה, המבוסס על מקרה מבחן מה־7 באוקטובר 2023 במזרח התיכון, מציע מסגרת עבודה למדינות דמוקרטיות לשילוב שיטתי של פשעי מין בתוך אסטרטגיית המוכנות הלאומית לטרור.

הדוח מצביע על כך כי:

•    במתקפות קצרות ורחבות־היקף, הראיות לפשעי מין הן לרוב הראשונות להיפגע;

•    הכאוס המבצעי – ריבוי זירות, שריפות, פינוי מואץ – מקשה על מערכות הביטחון, הבריאות והמשפט לזהות ולתעד אלימות מינית;

•    בהיעדר תכנון מוקדם, קורבנות עבירות מין כמעט ואינם משתקפים בתמונה הרשמית של האירוע – לא בדיווח, לא בנתונים ולא בהליכים משפטיים.

על רקע זה, מציע הדוח לתפוס אלימות מינית במתקפות טרור כאתגר מדיניותי־ביטחוני, ולא רק כסוגיה חברתית:

•    לשלב את האפשרות של פשעי מין בתרחישי הייחוס הלאומיים;

•    לפתח פרוטוקולים ייעודיים והכשרות לכוחות ביטחון, רפואה וחירום;

•    לעדכן את מתודולוגיות איסוף הראיות והעברת המידע בין גופים.

עבור מדינות דמוקרטיות מדובר בדיון הכרחי על האופן שבו משפט פלילי ושלטון החוק יכולים לתת מענה לפשעי מין שבוצעו במצבי טרור –
גם כאשר הראיות חלקיות בגלל המצב המורכב בשטח.

הניתוח מבקש להציע כלים מעשיים לשילוב בין הגנה על ביטחון לאומי לבין שמירה על כבוד האדם ושלטון החוק גם במצבי קיצון.