נשים חזקות בישראל - קרן קונרד אדנאואר בישראל
חומר מאירועים
המפגש נפתח בברכות ודברי מבוא מפי מנהל קרן קונרד אדנאואר בישראל, ד"ר מיכאל בורכרד. הוא הדגיש, כי גרמניה וישראל יכולות ללמוד זו מזו הן בכל הקשור במדיניות האינטגרציה והן במאבק לשוויון זכויות. האתגרים הנוכחיים דורשים שיתוף פעולה הדוק בין שתי המדינות. היחסים הבילטרליים הטובים בין שתי המדינות יכולים להוביל לפתרון ארוך טווח. הדבר נכון במיוחד בהקשר של מדיניות ההגירה והקליטה: כך למשל גרמניה יכולה ללמוד רבות מישראל מהשיטה הנהוגה בארץ לרכישת השפה העברית באולפנים. גם בתחום השיח על שוויון הנשים בחברה יכול דיאלוג קבוע בין שתי המדינות להוביל להתקדמות, שכן למרות הכל בשתי המדינות עדיין קיימת "תקרת זכוכית" בשוק העבודה.
מזכירת המדינה, פרופ' בוהמר, הבהירה שבשנים האחרונות נעשו אמנם צעדים מרחיקי לכת למען שוויון הנשים בחברה, אך בפועל הדרך עוד ארוכה, בעיקר בתחום התעסוקה. לדעתה ההשכלה היא המפתח לשוויון האישה. זהו תנאי בסיסי להשתתפות הנשים בחברה ובפוליטיקה. לדבריה, השיח על תפקיד האישה בחברה ויישום מלא של שוויון הזכויות לנשים קיבל לאחרונה משנה תוקף בגרמניה, לאור השיח על שילוב הפליטים שהגיעו מרקע תרבותי אחר. פרופ' בוהמר העלתה בפני משתתפות הדיון הישראליות את התהייה, כיצד משנים את התפיסות ואת המודעות לנושא בקרב קבוצות המהגרים.
המשתתפות הישראליות הציגו בפני האורחת את תמונת המצב בישראל ועמדו על הקשיים בפניהם ניצבות נשים בישראל ובפרט נשים ממגזרים מסויימים.
פרופ' רחל ארהרד, יועצת נשיא אוניברסיטת תל אביב לשוויון מגדרי, הציגה נתונים המעידים על פער עצום בין אחוזי הדוקטורנטיות באוניברסיטה לבין חברות הסגל הבכיר. בעיקר בתחום האקדמי ניתן להבחין בבירור בכך שהדרג הבכיר נשלט עדיין בידי הגברים. גם פרופ' תמר ברוש, הנציבה לקבילות בענייני הטרדה מינית באוניברסיטת תל אביב, ציינה שלמרות שמורגשת התקדמות מסויימת באקדמיה, וכי במקצועות הרפואה ובמקצועות הטכניים ישנה עליה בכמות הסטודנטיות, מנהלי המחלקות הם לרוב גברים. פרופ' ארהרד הדגישה כי התמונה היא מאוד מורכבת ויש ללמוד מטעויות. בכדי לעשות שינוי אמיתי ולא רק לדבר על כך, אוניברסיטת תל אביב בנתה תכנית חומש מסודרת עם יעדים. "השינוי חייב להיות מובנה, קפדני ושיטתי לטווח ארוך" סיכמה פרופ' ארהרד, והמליצה על שיתופי פעולה בהקשר זה עם אוניברסיטאות בגרמניה.
סימה שיין, לשעבר משנה למנכ"ל, המשרד לנושאים אסטרטגיים וראש חטיבת המחקר במוסד, טענה כי גם במערכת הביטחון - על אף שאין הבדלים בגובה המשכורות בין גברים לנשים בשל המבנה ההיררכי הברור- הצמרת הבטחונית עדיין מאויישת רובה ככולה בידי גברים. "אלא שלכל נושא צבאי יש בסופו של דבר סיום מדיני" העירה שיין. לכן היא ותא"ל (במיל.) ישראלה אורון, יחד עם חברות נוספות, הקימו את "פורום דבורה" לקידום השתתפות הנשים בשיח הביטחוני. לדבריה של תא"ל אורון - האישה הראשונה בצה"ל שהגיעה לדרגת תת אלוף - נשים צריכות להיות מיוצגות בכל מקום שבו מתקבלות החלטות מדיניות ביטחוניות. לנשים צריכה להיות נוכחות במוקדים בעלי השפעה על החברה, כמו התקשורת למשל. כדוגמא היא הביאה את העובדה שעד מבצע צוק איתן התקשורת לא הציגה נשים כפרשניות בתחומי הביטחון. לדבריה, נשים זקוקות ל- Rolle Model כדי לפרוץ, וחשוב שאלה תהיינה נשים מייצגות ממגזרים שונים ומתחומים עיסוק שונים.
סגנית ראש העיר תל אביב, מהרטה ברוך-רון הציגה בפני האורחת מגרמניה את נקודת המבט של הקהילה האתיופית. עבורה הנושאים של אינטגרציה ושוויון נשים נמצאים בסימביוזה פוליטית וחברתית. ברוך-רון אשר עלתה בגיל עשר מאתיופיה חיזקה את עמדתו של ד"ר בורכרד, כי רכישת השפה היא הכרחית להשתלבות. יחד עם זאת, היא הדגישה, כי קליטת העליה בארץ שונה מקליטת המהגרים באירופה, כיוון שבארץ הזהות היהודית היא גורם מאחד לעליות השונות שהגיעו לישראל, ומהווה בסיס להשתלבות טבעית יותר בחברה הישראלית.
היא הפיחה תקווה בלב האורחים הגרמנים כשאמרה כי קליטה מוצלחת אפשרית למרות כל הקשיים, שכן בסופו של דבר למהגרים בכל העולם יש מטרה משותפת אחת והיא יצירת עתיד טוב יותר לילדיהם. זהו בסיס חיובי שעליו ניתן לבנות ולפתח. היא הדגישה כי, הצעד הראשון והבסיסי לקליטה מוצלחת הוא גישה חיובית ומקבלת מצד החברה הקולטת.
על ההתפתחויות בחברה החרדית שמעו משתתפות ומשתתפי הדיון מעדינה בר שלום, מייסדת המכללה החרדית. היא הסבירה לאורחים הגרמנים שהחברה החרדית הפכה במהלך הדורות האחרונים לקהילה מתבדלת וסגורה מבחירה. הדת היהודית בשונה מדתות אחרות, מושתת על מצוות וחוקים שמצריכים מחוייבות יומיומית. עד לפני 15 שנה בערך חל בחברה החרדית איסור על השכלה אקדמית. התוצאה הייתה שהאוכלוסיה החרדית לא זכתה להשכלה שתאפשר להם השתלבות בחברה ובשוק העבודה. עם הזמן גדלה ההבנה בקרב חלק מהרבנים מנהיגי הזרמים השונים בקהילה החרדית, ביניהם אביה של בר שלום, הרב עובדיה יוסף, כי מוכרחים לפתוח את שערי האקדמיה בפני החברה החרדית. היתה רק דרך אחת לעשות זאת - הפרדה בין נשים לגברים.
כך הקימה בר שלום את המכללה החרדית שהתחילה בקטן וכיום מונה 11,000 תלמידים חרדים. תהליך זה הביא לשינוי במעמד האישה בחברה החרדית: בנוסף לטיפול במשפחה, הנשים הפכו למשכילות יותר ופעילות יותר חברתית. הנשים הן כיום המפרנסות העיקריות בחברה החרדית. התהליך הביא גם לשינוי בקרב הגברים, שהפכו אף הם לפתוחים יותר ומעורבים יותר בחיי החברה ובפוליטיקה הרחבה, מבלי להיות תלויים רק ברבנים.
תהליך זה בחברה החרדית הוא הכרחי למדינה שכן כיום מהווה הקהילה החרדית בישראל כ- 12% מכלל האוכלוסיה הישראלית. על פי ההערכות עד שנת 2030 תגיע אוכלוסיית החרדים לרבע מכלל האוכלוסיה.
תמונת המצב שהוצגה על ידי המשתתפות הישראליות חיזקה את דבריה של פרופ' בוהמר, כי השתלבות טובה של מיעוטים ובו בעת חיזוק מעמד האישה בחברה יצליחו אך ורק בזכות נגישות מוקדמת להשכלה. הדיון הוכיח כי כבר כיום קיימים כלים ואמצעים לקידום הנושאים החשובים הללו. צריך רק מודעות ורצון מצד קובעי המדיניות.
