15 בספטמבר 2020 היה יום היסטורי: שרי החוץ של בחריין ושל איחוד האמירויות הערביות (איחוד האמירויות), ראשיד אל-זיאני ואל נהיאן, יחד עם ראש הממשלה נתניהו ונשיא ארה"ב טראמפ, חתמו על הסכמי אברהם. בחריין ואיחוד האמירויות הכירו רשמית בישראל וכוננו עמה יחסים דיפלומטיים. מרוקו הצטרפה בדצמבר 2020, וסודאן בינואר 2021. ההכרה בישראל אפשרה מסחר, חילופי ידע ושיתופי פעולה בין ישראל למדינות ערב. ההכרה הזו לא הייתה מותנית בפתרון הסכסוך במזרח התיכון ונחשבת להישג האזורי הגדול ביותר של ישראל בעשור האחרון.
היום, חמש שנים לאחר מכן, קרן קונראד אדנאואר ישראל והקואליציה לביטחון אזורי ארגנו את כנס „מגני אברהם“ בעיר הדרומית שדרות. המטרה הייתה לבצע הערכת מצב: כיצד השתנתה האזור מאז חתימת הסכמי אברהם?
באמצעות מגוון פורמטים נותחו הסכמי אברהם לאור הישגים ואתגרים על רקע המורכבות באזור. לאחר פתיחת הכנס על ידי ד"ר מיכאל רימל, ראש קרן קונראד אדנאואר בישראל, שהדגיש את תפקיד הקהילה הבינלאומית—ובמיוחד של גרמניה—בייצוב האזור בעתיד, דיווח ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, על השפעת ההסכמים ברמה המקומית. כאדם שמוביל עיר בגבול רצועת עזה ועומד שנים רבות תחת אש, הדגיש את החשיבות של קיום דיאלוג לא רק ברמה הלאומית, אלא גם בהכללת מנהיגי הרשויות המקומיות. הוא הדגיש את חשיבות האינטרסים המשותפים וההכרה ההדדית בצרכי הביטחון של השותפים כבסיס להסכמים האזוריים.
נציגי הקואליציה לביטחון אזורי, ליאן פולק־דויד והאלוף (במיל') עודי דקל, בחנו את החברה הישראלית. מסקר דעת קהל שערכו עולה כי רוב יציב בציבור הישראלי תומך בהסכמי אברהם ובהרחבתם. הם הדגישו את השאלה המרכזית עבור ישראל: מי יוביל את המזרח התיכון בעתיד? המחנה המתון, שישראל יכולה להיות חלק ממנו, או הכוחות הקיצוניים שישראל תמיד נאלצת להתמודד איתם.
מאיר בן־שבת, שכיהן כיועץ לביטחון לאומי בעת חתימת הסכמי אברהם, הסביר כיצד נולדו ההסכמים, אילו מכשולים עמדו בדרך, ומה היה תפקידה של ארצות הברית בראשות הנשיא טראמפ. כשנשאל על עתיד היחסים והרחבת ההסכמים, אמר שהרצון עדיין קיים, אך העיתוי אינו מתאים.
הפאנל הראשון של הערב, בהשתתפות נירה שפק, אבי קאלו, ח"כ שרון ניר וזיויקה חיימוביץ', התמקד בשינויים גיאופוליטיים ובאפשרויות האזוריות שנפתחו בפני ישראל בעקבות הסכמי אברהם.
הפאנל השני, בהשתתפות אבי בן אסייג, אלינור בהר וגיגי לוי, ניתח את הממד הכלכלי ודן כיצד השתנו המסחר וההשקעות מאז ההסכמים.
לאחר מכן תיאר שגריר ישראל לשעבר באיחוד האמירויות, אמיר חייק, את תקופת כהונתו שם לאחר ההסכמים, כיצד התקבל, ואילו נושאים היו רלוונטיים באבו דאבי.
הפאנל השלישי של הערב, בהשתתפות אחמד אלחוזאי, מארק סיברס, עינת לוי ודן פפרמן, דן בפרספקטיבות של מדינות הסכמי אברהם על עתיד ההסכמים, על ישראל ועל ההתפתחויות בעזה. המשתתפים הסכימו כי נדרש כאן תהליך מעמיק וסבלני, לצד אסטרטגיה דיפלומטית חכמה יותר.
את הערב חתם הפאנל הרביעי, בהשתתפות טל אוחנה, אופיר טובל, ליאור זימכה ויהלומה זכות. פאנל זה דן בממד התרבותי של הסכמי אברהם ובתפקיד שמילאו חילופי התרבות במהלך חמש השנים האחרונות בעיצוב התרבות האזורית.
הדיונים השונים הבהירו שהבעיות הקיימות מורכבות מדי מכדי לפתור אותן בערב אחד. ובכל זאת, האירוע התאפיין באופטימיות רבה. על אף אירועי ה־7 באוקטובר והמלחמה בעזה, כל המשתתפים הסכימו שהסכמי אברהם הם אבן דרך בהיסטוריה של האזור, תורמים לשלום ולשגשוג, ויש לשמרם ואף להרחיבם לאחר סיום המלחמה בעזה.
