הממצאים ה עיקריים:
. • רוב מכריע בציבור הערבי (76.6%) מעידים כי תחושת הביטחון האישי שלהם חלשה. הסיבה העיקרית המשפיעה לרעה על מצב רוחם היא ריבוי מקרי האלימות ביישובים הערביים (51.9%), ובצידה החשש מפני התפרצותה של מלחמה חדשה באזור (14.2%), מצבם של הפלסטינים בעזה (11.3%), ומצוקה כלכלית (10%). לעומת זאת, רוב גדול (73.4%) ממשתתפי הסקר מעידים כי מצבם הכלכלי טוב יחסית – השיעור הגבוה ביותר שנמדד בסקרים שערכה תוכנית קונרד אדנאואר במהלך המלחמה.
• רוב גדול בקרב משתתפי הסקר (74.6%) ציינו כי היחסים בין האזרחים הערבים ליהודים בישראל הורעו במהלך השנתיים האחרונות בעקבות המלחמה; 45.8% מהם אף ציינו כי היחסים הורעו במידה רבה. 37.5% ממשתתפי הסקר ציינו כי תחושת השייכות שלהם למדינה נחלשה בשנתיים האחרונות בעקבות המלחמה. בצד זאת, 50.8% מהם אמרו כי המלחמה לא השפיעה לכאן או לכאן על תחושותיהם ביחס למדינה.
• רוב בציבור הערבי (64.6%) מהנשאלים מאמינים בשיתוף פעולה פוליטי ערבי -יהודי, אולם רק 44.7% מהם סבורים כי בציבור היהודי אכן יש תמיכה בשיתוף פעולה פוליטי כזה.
• כמחצית מהציבור הערבי (47.3%) סבורים כי הפתרון הריאלי לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא שתי מדינות על בסיס קווי .1967 רק 14% סבורים כי הפתרון הריאלי הוא מדינה אחת, מהים עד הנהר, משותפת לישראלים ולפלסטינים, ו8.5%- מציעים פתרון אזורי בתיווך בין-לאומי. לעומת זאת, 21% מהנשאלים סבורים כי אין פתרון מדיני באופק.
• רוב גדול (77.4%) תומכים בהצטרפותה של מפלגה ערבית לממשלה שתקום לאחר הבחירות הבאות: 45.6% תומכים בהצטרפות לכל ממשלה שתקום, ו31.8%- תומכים בהצטרפות לממשלת מרכז- ש מאל. שיעורים אלו דומים לממצאי סקרים קודמים ש ערכה תוכנית קונרד אדנאואר במהלך המלחמה.
• רוב מכריע ממשתתפי הסקר (74%) ציינו כי הסוגיה החשובה ביותר כיום עבור הציבור הערבי היא הטיפול בבעיית האלימות והפשיעה. סוגיות בולטות אחרות הן הסדרת הסוגיה הפלסטינית (7.6%) והסדרת התכנון והבנייה ביישובים הערביים (7%).
• חלק גדול ממשתתפי הסקר (39.7%) סבורים כי הגוף שבכוחו לטפל בבעיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית בדרך הטובה ביותר הוא הממשלה, ו22.3%- סבורים כי המשטרה היא הגוף הזה. 25% מהנסקרים דווקא סבורים כי ההורים והמשפחה הקרובה מסוגלים לטפל בבעיה בדרך הטובה ביותר.
• בזהותם האישית של האזרחים הערבים בולטים שני מרכיבים עיקריים: הזהות הערבית (35.9%) והאזרחות הישראלית (31.7%). שני מרכיבים נוספים הם ההשתייכות לדת (17.3%) והזהות הפלסטינית (14.7%).