הכנס נפתח במשותף על-ידי פרופ' שרון פרדו, ראש מרכז ז'אן מונט למצוינות במרכז לחקר פוליטיקה וחברה אירופית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וד"ר מיכאל בורכרד, ראש קרן קונרד אדנאואר בישראל. השניים בירכו את המשתתפים בכנס והדגישו בדבריהם את חשיבות הלימודים באירופיים באקדמיה הישראלית.
ד"ר מיכאל בורכרד פתח ואמר כי אירופה מאז ומתמיד שיחקה תפקיד מרכזי במזרח התיכון, ובמקביל לכל מה שקרה באיזור זה, כפי שאנו רואים גם היום, הייתה השפעה גדולה על היבשת האירופית. בנוסף, ד"ר בורכרד הציג כמה מן הממצאים מסקר שנערך בחודשים האחרונים בשיתוף פעולה עם המרכז לחקר פוליטיקה וחברה אירופית. הסקר נערך במטרה לבחון את דעת הקהל בקרב הציבור הישראלי לגבי אירופה והאיחוד האירופי בכלל, ויחסם לישראל בפרט. ד"ר בורכרד הסביר כי התוצאות של הסקר הראו שישנו חוסר הבנה די גדול בקרב ישראלים לגבי התפקיד של האיחוד האירופי ולגבי שיתוף הפעולה עם ישראל בתחומים שונים כמו מדע וטכנולוגיה. ולכן, הדגיש ד"ר בורכרד כי קרן אדנאואר רואה חשיבות רבה לנגד עיניה בתמיכה בכנסים מסוג זה, שכן הם מחזקים את הלימודים האירופיים בישראל, ולאורך זמן מסייעים לחשיפת הציבור הישראלי לחשיבותו של האיחוד האירופי ותורמים ליצירת מסגרת טובה יותר ליחסי ישראל-אירופה בעתיד.
פרופ' שרון פרדו הסביר כי המטרה של הכנס היא להפגיש חוקרים מתחומים שונים ולהעריך את המגמות הנוכחיות בלימודי אירופה בישראל. הוא הוסיף באומרו, כי הוא מקווה שבכנסים עתידיים המרכז לחקר פוליטיקה וחברה אירופית יצליח גם למשוך ולהביא מאירופה אקדמאיים מבטיחים בתחילת דרכם, ובאופן הזה להגדיל ולשפר את הדיאלוג האקדמי עם מקביליהם הישראלים.
הפאנל הראשון של היום בראשותו של ד"ר בורכרד, שהחל מיד לאחר דברי הפתיחה, בחן את יחסי ישראל-גרמניה מנקודת מבט רב-תחומית באמצעות ארבעה מחקרים מעניינים ויחודיים. בכל אחד מן הפאנלים במהלך הכנס ניתנו לכל אחד מן המשתתפים כ10-15 דקות על מנת להציג את המחקר שלו, ולאחר מכן לשאר המשתתפים ולראש הפאנל ניתנה ההזדמנות להגיב ולשאול שאלות. לבסוף, לאחר שכל החוקרים סיימו להציג את מחקריהם, הדיון נפתח וניתנה הבמה לשאלות כלליות יותר ולדיון בין-תחומי ביחס לנושא הפאנל.
המחקר הראשון שהוצג על-ידי מר עידו רוזנבלום עסק בסוגיית המהגרים הישראליים (יהודים וערבים) בברלין, ובחן נושאים של זהות ישראלית ואירופית דרך הפריזמה של התרבות הקולינרית. המחקר ניסה לזהות כיצד האוכל מסייע בבניית זהות עצמית וקולקטיבית בקרב קהילת המהגרים; מן הצד השני, כיצד הוא מסייע להתוות יחסים בין אנשים ולבנות גשרים לקשרים בין קהילת המהגרים הישראלית לבין החברה המארחת, ועם קהילות מהגרים אחרות (כמו פלסטינים, איראנים וכו').
המחקר השני, שהוצג על-ידי מר דורון טימור, תיאר כיצד באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת, האופן שבו סטודנטים ישראלים תפסו את תפקידם הציבורי השתנה משמעותית, וכן מה היה החלק של חידוש היחסים בין ישראל לגרמניה, שהתרחש גם כן באותה תקופה, בשינוי הזה. חידוש היחסים בין ישראל לבין מערב גרמניה, שזכה לביקורת חריפה מצד רוב הסטודנטים, הוביל להפגנות בסדר גודל ובעוצמה שטרם נראו עד אז בארץ. האירועים הללו הובילו להתפתחות של דפוסים השתתפותיים חדשים הן ביחס לתפיסתם של הסטודנטים את תפקידם הציבורי בחברה, והן בזירה הפוליטית הישראלית.
המחקר השלישי, שהוצג על-ידי מר עומרי אדוני, ביקש להרחיב את היריעה ביחס לסיבות השונות שהובילו את ישראל לכינון יחסים צבאיים עם מערב גרמניה בשנים 1957-1965. עד כה, יחסים אלו תוארו בספרות ככאלו שנבעו ברובם מהצרכים הכלכליים וכחלק מן ההתפתחות הטבעית של היחסים בין המדינות, שהובילה בסופו של דבר לכינון יחסים רשמיים ב-1965. לטענת המחקר, בין הסיבות הנוספות, שהפכו את היחסים הצבאיים הללו לאפשריים, ניתן למנות את מגוון המוצרים שהוצע על-ידי גרמניה, כוחה הפוליטי העולה בנאט"ו ובאירופה, וכן הדוקטרינה הצבאית הגרמנית שנלמדה על-ידי קצינים ישראליים רבים בזמנו.
לבסוף, המחקר הרביעי, שהוצג על-ידי גברת ג'ודית' מולר, בחן את הנרטיבים המרכז-אירופיים של הגירה מנקודת מבטם של סופרים גרמנים-יהודיים וישראלים, ובעזרתם של הרומנים של קרל אמיל פרנצוס ושל אהרון אפלפלד. בהקשר של הרומנים הללו, המחקר ביקש להרחיב את ההקשר של הפריפריה והעלה את השאלה – האם וכיצד התפיסה הזאת רלוונטית גם לימינו בניסיון להבין את מרכז אירופה.
לאחר הפאנל הראשון, המשתתפים זכו לשמוע את דבריה של אורחת הכבוד של הכנס - פרופ' סוזן רוברטסון. בהרצאת האורח שלה, שנשאה את הכותרת "השכלה גבוהה, האיחוד האירופי והכלכלה הפוליטית והתרבותית של רגיונליזם", פרופ' רוברטסון דנה במגמות הגלובליות של רגיונליזם בהשכלה גבוהה, תוך התמקדות באירופה. לטענתה, היוזמות האירופיות האיזוריות ביחס להשכלה הגבוהה, ובמיוחד "תהליך בולוניה", ניתנים לפירוש כאלו שמגשימים פרויקט כלכלי, פוליטי וכן תרבותי. פרופ' רוברטסון הרחיבה באומרה, כי היוזמות הללו יכולות להיות מומשגות כחלק ממסגרת רחבה יותר של הכלכלה הפוליטית העולמית. פרופ' רוברטסון הדגישה בדבריה את הערך של חקר ההשכלה הגבוהה ושל מחקר של סקטורים שונים לצורך תיאורטיזציה של רגיונליזם. כך, המחקר של השכלה גבוהה איזורית ושל מגמות מחקריות יכולים לתרום רבות להבנת הקונספט של רגיונליזם בפרספקטיבה רחבה יותר. בנוסף, פרופ' רוברטסון דנה בעובדה שחקר התחום הזה במסגרת הרחבה של רגיונליזם סקטוריאלי, יכול לשפוך אור על הייחודיות של הספירה של ההשכלה הגבוהה.
פאנלים אחרים בהמשך היום עסקו בנושאים מעניינים אחרים כגון "השכלה גבוהה בעולם גלובלי", "פוליטיקה ומדיניות באירופה העכשווית", "כוח נורמטיבי אירופי" ו"משילות דרך השכלה גבוהה". מגוון הנושאים שנדונו לאורך הכנס אכן היה רחב מאוד ונגע בסוגיות פוליטיות וחברתיות שונות, החל מיציבות המערכת הפוליטית האוקראינית וכלה במדיניות ההפלות באירלנד. הרצאת אורח נוספת בכנס של פרופ' איאן מקברייד עסקה באירלנד של המאה ה-18, ובתפקיד שהיסטוריונים שיחקו בפירוש הקונפליקט הצפון אירי. הרצאתו התמקדה בויכוחים על אמת ופיוס בצפון אירלנד מאז 1998, וביחסים בין אלימות פוליטית לבין ייצוג העבר והיסטוריוגרפיה מקצועית.
לבסוף, לאחר יום ארוך של דיונים פורים, חילופי ידע וויכוחים אקדמיים, משתתפי הכנס זכו ליהנות מארוחה חגיגית משותפת יחד עם משתתפי הסימפוזיון האירי השנתי של אוניברסיטת בן גוריון, אשר נערך במקביל לכנס החוקרים הצעירים באותו יום.